איך לדעתשזה באמת גמור,בלי לחזורעל כל העבודה

יכול להיות שהבעיה היא לא הסוכן? הוא לא משקר. פשוט אף אחד לא ביקש ממנו להוכיח. ״גמור״ הוא הסוף הטבעי של כל משימה, ולכן הוא מגיע גם כשאף אחד לא הריץ כלום.

הוא כתב את השינוי, ומבחינתו כתיבה היא ביצוע. או שהוא סומך על תוצאה ישנה, או בודק משהו שדומה לדבר עצמו. ובכל המקרים התוצאה זהה: אתה זה שמגלה את הבעיה, ולא הוא.

וכל ״גמור״ מזויף כזה, כשאתה מגלה אותו אחרי יומיים, לוקח לך שעות.

הכול התחיל מטבלה של הכנסות והוצאות שרציתי לבנות לעצמי באקסל. אחרי כמה גרסאות עברתי לגוגל שיטס, ומשם זה התפתח עוד ועוד.

בעבודה של קביעת פגישות מכירה בטלפון התחלתי לבנות מערכות ואוטומציות, תהליכים שרצים לבד, לבעלי עסקים. בניתי מערכת לניתוח תחזית עסקית, והיא שירתה מאוד טוב את השיווק והמכירה של החברה. מערכת לבעל עסק שווה את מה שהיא עושה אצלו בפועל, כי כתיבה זה לא הרצה.

אקסל ידליצ׳קה

הכלל פשוט: אין משימה גמורה בלי הוכחה. הוכחה היא משהו שאתה יכול לבדוק בעצמך, ושנוצר מהרצה אמיתית אחרי השינוי האחרון. לפני שהסוכן כותב ״גמור״, הוא עובר ארבע בדיקות.

1. 01טריות.ההוכחה מגיעה מהרצה שקרתה אחרי השינוי האחרון. מה שהודפס לפני העריכה, בשיחה קודמת או מהזיכרון, כבר ישן.
2. 02עדות מוחשית.כל פסק דין, עבר או נכשל, מגיע עם העדות שלו: הפקודה ומה שהיא הדפיסה, או השורה מהקובץ עם המיקום שלה. ״אומת״ בלי כלום מתחת זו הצהרה.
3. 03עקביות מספרית.כל מספר עם מקור, וכל אחוז עם המכנה שלו באותה שורה. אם כתוב שארבעה קבצים השתנו, ברשימה שמתחת יש ארבע שורות.
4. 04סיבוב נגדי.סיבוב אחד שכל המטרה שלו היא למצוא איך זה עדיין שבור: מקרה קצה, מסלול שני, והדבר שיושב ממש ליד השינוי. לא נמצא כלום? הוא כותב מה ניסה, ומה בכוונה לא בדק.

״כתבתי את הקוד״ זה לא הוכחה. כתיבה זה לא הרצה.

אין כאן עסקה ואין תשלום, ולכן אין מה לבטל. את ההסכמה לדיוור אפשר לבטל בכל עת.