חודש כפול, רבעון חזק, קפיצה שלא ציפית לה. זה הרגע שבו הכי קל להרגיש בטוח, ולפי החוברת זה גם הרגע המסוכן ביותר. התחושה של חודש כזה, אם פועלים לפיה, יכולה להפוך אותו לחירום בתוך שני רבעונים.
מה נחשב שפע
המקור מגדיר שפע בפשטות: קו שעולה בחדות בגרף. גם אם הקפיצה נמשכת שבוע בודד, וגם אם הקו ממשיך לטפס בחדות שבוע אחרי שבוע, זה שפע.
נניח יועצת שהמספר המרכזי שלה קפץ בשבוע אחד מ-4 ל-11. לפי הטבלה בחוברת זה שפע, גם אם השבוע שאחרי יחזור לקודם.
כלומר גם קפיצה קצרה היא מצב עם נוסחה משלו. וזה חשוב, כי הנוסחה הזאת הפוכה לגמרי ממה שרוב האנשים עושים כשיש להם חודש טוב.
בסולם של שבעת המצבים, שפע נמצא מעל נורמלי ומתחת לעוצמה. כלומר גם חודש מצוין הוא תחנה, והוא עוד לא הפסגה.
נניח בעלת עסק שיוצאת מחודש שיא ומתייחסת אליו כאל הרמה החדשה שלה. אחרי שלושה חודשים היא מבינה שזה היה שפע, ושלשפע יש נוסחה שהיא לא הפעילה.
המלכודת: התחייבות עתידית
מה שרוב האנשים עושים בחודש טוב הוא להתחייב. נניח מתקין שהיה לו חודש כפול, והוא מזמין רכב חדש בליסינג. החודש הבא רגיל, וההתחייבות נשארת. או בעלת עסק שמגייסת שני עובדים אחרי רבעון חזק. שני הרבעונים שאחרי זה רגילים, והשכר נשאר.
התחייבות עתידית, בשפת המקור, היא הוצאה שתמשיך לרדת מהחשבון גם בחודשים שאחרי. כשיש כסף בחשבון היא נראית סבירה, ובגלל זה היא מסוכנת דווקא בחודש הטוב.
המקור מתאר את הרגש שמוביל לשם במילים פשוטות:
״הרווחתי, מגיע לי״
לפי החוברת, זו התחושה שהופכת שפע לחירום בתוך שני רבעונים. ההוצאה נכנסת בחודש הטוב, ונשארת בכל החודשים הרגילים שאחריו.
ויש עוד דרך לבזבז חודש טוב. לפי המקור, מי שבשפע ממשיך לפעול כמו בתפעול רגיל, כאילו כלום לא השתנה, צונח לחירום. ומי שמנצל את התנופה כדי לפתוח שני שירותים חדשים מפעיל נוסחה של אי-קיום בתוך שפע. נניח בעל עסק שעושה בדיוק את זה בחודש טוב. תוך חודשיים הוא בחירום.
נוסחה שהופכת את האינטואיציה
הנוסחה של שפע היא אחת המפתיעות בחוברת, כי הצעדים שלה הפוכים מהאינסטינקט. היא מבקשת לחסוך דווקא כשיש כסף, ולהימנע מהתחייבויות דווקא כשמרגישים בטוחים.
וגם כאן חוזרת האבחנה מהפרק על המגמות: עלייה חדה היא שינוי שצריך למצוא. נניח יועצת ששואלת את עצמה מה הביא את הרבעון החזק, ומגלה שזה היה וובינר בודד. מאז היא קובעת וובינר בכל רבעון.
מי שלא יודע למה היה לו חודש טוב, לא יודע איך לחזור עליו.
למה לא כל עלייה היא הפסגה
המקור מבחין בין שפע לבין עוצמה, המצב שנמצא מעליו בסולם. הוא כותב:
״עוצמה אינה עניין של שבוע אחד. היא מגמה.״
עוצמה דורשת יותר מעלייה חדה שנמשכת הרבה זמן, ויותר משיא גבוה במיוחד שקרה פעם אחת. לפי המקור, עוצמה היא מספר שקפץ לטווח חדש וגבוה בהרבה, ונשאר שם. בטווח החדש הוא חוזר לעלות לאט, כמו בנורמלי. כלומר קפיצה נהיית רמה חדשה רק אחרי שהיא נעצרת ומחזיקה. עד אז היא אירוע, ועוד לא מצב.
נניח בעל עסק שהכפיל את ההכנסה בשלושה חודשים, והתייחס לזה כאל הרמה החדשה שלו. ברבעון הרביעי ההכנסה חזרה למה שהייתה, וההוצאות לא חזרו. בפעם הבאה הוא מחכה שני רבעונים לפני שהוא מעלה את רמת ההוצאות, והרמה החדשה מחזיקה.
מה יש על זה בחוברת
בחוברת הסטטיסטיקות והמצבים הפרק הזה נותן את ארבעת הצעדים של נוסחת השפע בניסוח המקור, לפי הסדר, ושני תרגילים: בדיקה, והחלטה. הפרק שלפניו עוסק בנורמלי, המצב שמתחת לשפע בסולם, שבו הכלל הוא לא לגעת.
בחודש החזק הבא, לפני שאתה חותם על משהו שממשיך לחודשים הבאים, כדאי לבדוק אם זו רמה חדשה, או חודש טוב אחד.